!Yes, I did it

הכירו את חיית המחמד החדשה שלי:

ראש השנה תשע"ב

ערב ראש השנה התקרב ובא ולא ממש ידעתי מה אנחנו הולכים לעשות בו. מאחר וברנדייס היא אוניברסיטה יהודית כהלכתה, החל מיום חמישי היה חופש, בשונה מכל אוניברסיטה וכל מקום עבודה אחר. אז החלטנו לחגוג את ערב ראש השנה, יום רביעי, יחד כל הסטודנטים הישראליים ב-IBS. החלטנו להיפגש אצל איתי, סטודנט MBA בשנה השנייה שגר יחד עם חברתו ג'ואנה בקיימברידג' וכל אחד היה אחראי להכין מנה. האתגר המרכזי היה להכין ארוחה כשרה מאחר ואבידור, סטודנט נוסף הוא דתי. סיון, ליאורה ואני היינו אחראיות על הסלטים והקינוח. החלטתי שאכין את סלט הכרוב המפורסם עם החמוציות ושעועית ירוקה עם צנוברים. שני מתכונים מוכרים ואהובים. ובנוסף, עוגת דבש לקינוח. לאחר עיון מהיר במתכון שקיבלתי מאמא, הנחתי שקפה שחור יהיה לי קשה למצוא פה ולכן מצאתי מתכון באינטרנט של קרין גורן לעוגת דבש שנראתה קלה להכנה.
יום רביעי הגיע, ולאחר שסיימתי את לימודיי, נסעתי לביתו של אבידור כדי להכין את העוגה (צריך כשר, כן?). הכנתי את הבלילה שנראתה לא רעה, הכנסתי לתנור וישבתי לחכות שתהיה מוכנה. מדי פעם הצצתי לעבר התנור והמחזה שהתגלה התחיל להדאיג. העוגה החלה לתפוח מעבר לכל פרופורציה וידעתי שבקרוב היא תתחיל לנזול בכל התנור. וכך היה. היא התחילה לטפטף על כל הרשת ותחתית התנור וחשבתי לעצמי שתהיה עבודת ניקיון אחר כך אבל לפחות נחכה שהעוגה תהיה מוכנה. עברו כמה דקות נוספת, ריח שרוף התחיל לעלות באוויר, הצצתי לעבר התנור וראיתי שהיא פשוט קרסה למטה וטוב לא הולך לצאת ממנה. בדיוק אז צלצל הטלפון. זיהיתי על הצג את מספר הטלפון של דודתי האהובה מתקשרת מארוחת החג בישראל לאחל לי שנה טובה. טיימינג מושלם. נשמתי נשימה עמוקה ועניתי לטלפון. דיברתי איתה, עם בת דודה שלי ועם אמא, איחלנו שנה טובה וקבענו לדבר יום למחרת בארוחת החג השנייה. עם סיום הטלפון, הוצאתי את העוגה מתנור, ניקיתי את כולו זרקתי הכול לפח והלכתי לסופר לקנות מצרכים לעוגה חדשה באדיבותה של ליאורה. חזרתי הביתה, ויחד עם סיון וליאורה הכנו בשיא המהירות סלט ירקות, סלט כרוב עם חמוציות, סלט ביצים, שעועית עם צנוברים, סלט תירס, קציצות ירק, סלט פירות ועוגת תפוחים ודבש. ארזנו הכל ומיהרנו לרכבת שתיקח אותנו לקיימברידג'. כמובן שפספסנו אותה. לקחנו מונית וסוף סוף הגענו לארוחת החג.
בחצר ביתו של איתי חיכה שולחן ערוך ל-14 איש ויחד עם הסלטים וחלה שהבאנו, היה גם חריימה, עוף, אורז ותפוחי אדמה. אווירת החג סוף סוף הייתה באווירה ויכולנו להתחיל לחגוג. היה ערב מהנה מאוד, בירכנו, טבלנו תפוח בדבש, אכלנו, דיברנו, צחקנו, היה ערב שונה ומיוחד.

ביום חמישי בבוקר ליאורה וסיון נסעו לניו-ג'רזי וניו יורק, משאירות אותי לסוף שבוע שלם לבד בבית.
ביום חמישי בערב, עופר הזמין אותי להצטרף לחבריו לארוחת החג. הפעם, ללא מגבלות כשרות, החלטתי לעשות את מה שאני יודעת הכי טוב – עוגיות גידי! אמרתי לעצמי שאם הן לא יצליחו, אני אכנע ולא אנסה להכין יותר כלום כאן. פרצי היצירתיות הקולינרית שלי יאלצו לחכות לארץ. לאחר שטעמתי מהבלילה, היא הייתה מעט מרה לי אבל המשכתי בהכנות כרגיל. אפיתי את העוגיות, ארזתי בקופסא ויצאתי לדרך. מה שיהיה יהיה. שוב נסעתי לקיימברידג' ואחרי חיפושים קצרים מצאתי את ביתו של עודד, שם נערכה הארוחה. גם הפעם הייתה חוויה מהנה לפגוש אנשים חדשים שלא הכרתי אף אחד חוץ מעופר. היה אוכל טעים ואפילו תכנית אומנותית. עופר ניגן על קלרינט, מישהו אחר ניגן באקורדיון, מישהי שרה שיר בצרפתית ואחר הקריא שיר בעברית.
למזלי, העוגיות קצרו הצלחה, אפילו מישהי ביקשה ממני את המתכון והתלהבה איך הן יצאו לי כל כך נימוחות.

ביום ראשון נסעתי לחגיגות האוקטוברפסט שנערכו, איך לא, ב-Harvard Square, קיימברידג'. נסעתי אם אירן ופביאן, שני סטודנטים צרפתים מה-Exchange, מהיותר נחמדים שבהם. ראינו את המצעד שכלל חבורות אנשים הזויים שמנגנים בכלי נגינה שונים, טיילנו בין הבמות השונות וראינו הופעות (בעיקר מוזיקת קאנטרי כמובן) טיילנו בין הדוכנים השונים לחפש קצת אוכל גרמני, איזה פרצל ובירה ולא הצלחנו למצוא. ובסוף ישבנו לאוכל ולשתות במבשלת בירה נחמדה באזור.

זה היה קיר שבו כל אחד קיבל פתק ורשם מה גורם לו לשמחה. באחד הפתקים שהיו תלויים הכי גבוה היה רשום "Tall people". אהבתי.

קצת באיחור אבל,
שנה טובה ומתוקה! מוצלחת ומאושרת מכל קודמותיה! גמר חתימה טובה! וגם על הדרך, חג סוכות שמח!