סוף השבוע הארוך הראשון חלף עבר לו ובמהלכו הספקתי לטייל מעט באזור מאחר והלימודים עוד לא התחילו ומזג האוויר היה מצוין.
ביום חמישי נסעתי לטייל בפעם הראשונה בקיימברידג'. נסעתי עם האוטובוס שיוצא מ-Waltham ישירות לקיימברידג' והוריד אותי ב-Central square. מאחר ולא הייתה איתי מפה, לא ממש יודעת לאן ללכת ובעיקר איך מגיעים ל-Harvard square, שם, כידוע, נמצאות כמה מהחנויות החביבות עליי. אז טיילתי קצת וניסיתי להבין איפה אני נמצאת, ואחרי חוסר אוריינטציה קשה, סוף סוף הצלחתי לזהות את Harvard square ולהתאפס איפה אני נמצאת כפי שזכרתי מביקורי במקום שנה שעברה. הסתובבתי באזור וחזרתי הביתה עם מעט שלל מאורבן אאוטפיטרס...
ביום שישי הלכתי לאוניברסיטה על מנת לערוך מבחני אנגלית. המבחן היו מורכב משלושה חלקים: דיבור, שמיעה וכתיבה. בתחילה היה לי ראיון של כחמש דקות עם בוחנת שבדקה את רמת האנגלית שלי, שאלה אותי שאלות מוזרות כמו "אם היית מזג אוויר, איזו עונה היית?" ו-"האם אתה מחשיבה את עצמך כאופטימיסטית או פסימיסטית?" ולאחר מכן היו מבחנים בכתב לא קלים בכלל שכללו הקשבה להרצאה ואז מענה לשאלות בכתב, הכתבה בקצב מהיר מאוד של חמישה משפטים וקריאה של מאמר (על המצב הכלכלי בעולם שאפילו הזכיר את מחאת הדיור בישראל – אז בהזדמנות זו, אני מחזקת את כל מי שהלך בשמי להפגנה הגדולה, קראתי באינטרנט שהיא היתה מאוד גדולה) ושוב מענה לשאלות על המאמר וכתיבה חיבור המתאר איך המצב הכלכלי ישפיע על הקריירה העתידית שלי. אז ניסיתי לחרטט משהו על פני שלושה עמודים, יצא די דפוק. תוצאות המבחן יגיעו ביום שישי ואז נראה את מצבי. כעקרון הם מציעים קורסי אנגלית בחינם, אולי אני אצטרף, תלוי באיזה יום זה יהיה. לאחר המבחן שוחחתי עם מישהי שסיפרה שלי שהם עורכים את המבחנים האלה בשביל הסינים. הם חרשנים לא קטנים ומקבלים ציונים ממש טובים אבל לא יודעים להוציא מילה קוהרנטית אחת מהמילה (לפחות חלקם, פגשתי כמה שמדברים ממש טוב).
בערב נסעתי עם סיון למסיבה ביתית אצל מרינה, אחת מהסטודנטיות מה-Exchange שגרה בקיימברידג'. היה נחמד, לא משהו יותר מדי מעניין לספר. נאלצנו לחזור יחסית מוקדם כדי להספיק ל-shuttle שייקח אותנו חזרה ל-Waltham.
ביום שבת, שכרנו 3 מכוניות ונסעתי יחד עם סטודנטים נוספים מה-Exchange לקייפ קוד. קייפ קוד הוא חצי אי במסצ'וסטס עם חופים רבים ועיירות נופש.
ביום חמישי נסעתי לטייל בפעם הראשונה בקיימברידג'. נסעתי עם האוטובוס שיוצא מ-Waltham ישירות לקיימברידג' והוריד אותי ב-Central square. מאחר ולא הייתה איתי מפה, לא ממש יודעת לאן ללכת ובעיקר איך מגיעים ל-Harvard square, שם, כידוע, נמצאות כמה מהחנויות החביבות עליי. אז טיילתי קצת וניסיתי להבין איפה אני נמצאת, ואחרי חוסר אוריינטציה קשה, סוף סוף הצלחתי לזהות את Harvard square ולהתאפס איפה אני נמצאת כפי שזכרתי מביקורי במקום שנה שעברה. הסתובבתי באזור וחזרתי הביתה עם מעט שלל מאורבן אאוטפיטרס...
ביום שישי הלכתי לאוניברסיטה על מנת לערוך מבחני אנגלית. המבחן היו מורכב משלושה חלקים: דיבור, שמיעה וכתיבה. בתחילה היה לי ראיון של כחמש דקות עם בוחנת שבדקה את רמת האנגלית שלי, שאלה אותי שאלות מוזרות כמו "אם היית מזג אוויר, איזו עונה היית?" ו-"האם אתה מחשיבה את עצמך כאופטימיסטית או פסימיסטית?" ולאחר מכן היו מבחנים בכתב לא קלים בכלל שכללו הקשבה להרצאה ואז מענה לשאלות בכתב, הכתבה בקצב מהיר מאוד של חמישה משפטים וקריאה של מאמר (על המצב הכלכלי בעולם שאפילו הזכיר את מחאת הדיור בישראל – אז בהזדמנות זו, אני מחזקת את כל מי שהלך בשמי להפגנה הגדולה, קראתי באינטרנט שהיא היתה מאוד גדולה) ושוב מענה לשאלות על המאמר וכתיבה חיבור המתאר איך המצב הכלכלי ישפיע על הקריירה העתידית שלי. אז ניסיתי לחרטט משהו על פני שלושה עמודים, יצא די דפוק. תוצאות המבחן יגיעו ביום שישי ואז נראה את מצבי. כעקרון הם מציעים קורסי אנגלית בחינם, אולי אני אצטרף, תלוי באיזה יום זה יהיה. לאחר המבחן שוחחתי עם מישהי שסיפרה שלי שהם עורכים את המבחנים האלה בשביל הסינים. הם חרשנים לא קטנים ומקבלים ציונים ממש טובים אבל לא יודעים להוציא מילה קוהרנטית אחת מהמילה (לפחות חלקם, פגשתי כמה שמדברים ממש טוב).
בערב נסעתי עם סיון למסיבה ביתית אצל מרינה, אחת מהסטודנטיות מה-Exchange שגרה בקיימברידג'. היה נחמד, לא משהו יותר מדי מעניין לספר. נאלצנו לחזור יחסית מוקדם כדי להספיק ל-shuttle שייקח אותנו חזרה ל-Waltham.
ביום שבת, שכרנו 3 מכוניות ונסעתי יחד עם סטודנטים נוספים מה-Exchange לקייפ קוד. קייפ קוד הוא חצי אי במסצ'וסטס עם חופים רבים ועיירות נופש.
בתחילה נסענו לאחד החופים השוכנים לאורך חצי האי. כמובן שאין לי בגד ים אבל שכשכתי את רגליי במי האוקיינוס הקפואים ואפילו הצלחתי לראות כלב ים שהסתובב לו לאורך החוף.
לאחר מכן המשכנו לטייל באזור מלא דיונות של חול והשתעשענו מעט בקפיצות.
ובסוף הגענו ל-Provincetown, עיירה השוכנת בקצה חצי האי. מסתבר שזו עיירה שהיא מאוד גיי פרנדלי ובכל הרחובות הסתובבו הרבה דראג קווינס עם עקבים ענקיים, שיהיו בריאים איך הם הצליחו ללכת עליהם, ויש שם הרבה מופעי דראג. הסתובבנו מעט בעיירה, ביקרנו בתערוכת ציורים בהשראת שירי הביטלס, אכלנו ארוחת ערב וחזרנו מאוחר בלילה.
ביום ראשון נסעתי יחד עם לימור וחבריה לניופורט ברוד איילנד. גם זו עיר תיירותית שיש בה אחוזות של עשירים מהמאה ה-18 שפתוחות כיום לקהל הרחב, ומסלול הליכה לאורך צוקי האוקיינוס.
ביקרנו באחוזת משפחת ואנדרבילט, הנקראת Marble house וכשמה כן היא, מכוסה כולה בשיש, מבפנים ומבחוץ. האחוזה הייתה מאוד מצועצעת עם הרבה פריטים אבל היה מעניין לשמוע אודות המשפחה ולדעת שגם בתקופה ההיא, האישה היא זו שניהלה את הבית. גם לאחר שהתגרשה מבעלה, עברה לגור אצל השכן בדלת ממול, היא המשיכה לשמור את בגדיה באחוזה ובאה לעשות כביסה. אמנם האחוזה הייתה קטנה יחסית לאחוזות אחרות, אבל לא הייתי מתנגדת לדירה בתל אביב בגודל חדר השינה של האישה.
ולאחר מכן טיילנו מעט לאורך הצוקים.
וכשהתעייפנו אז כמובן הלכנו לעשות את מה שאני יודעת הכי טוב, לאכול. ואף קינחנו בפאדג' שוקולוד עם אגוזים ווניל אם עוגיות אוראו.
היה ממש כיף וחזרתי מותשת הביתה לאחר שני ימי טיול שכללו נסיעות רבות, נופים, טיולים וכמובן הרבה אוכל.
ביום שני, יום הלייבור, עשיתי את גיחתי הראשונה לבוסטון. פגשתי את לימור למעט שופינג והסתובבות וכן, FINALLY CANNOLI. אכלתי את הקנולי הראשון שלי ב-Mike’s pastry, לקחתי אחד עם פיסטוק שהיה פשוט מעולה. לצערי שכחתי לקחת איתי את המצלמה באותו היום וסיימתי אותו הרבה לפני שהגעתי הביתה אז אין תמונה. אבל אל דאגה, יהיו עוד כאלה בהמשך (ככל שהקלוריות יאפשרו).
בינתיים התחיל כבר הסמסטר והתחלתי ללמוד. אך זה ימתין לפוסט הבא.
3 תגובות:
היה ממש כיף! :)
God bless Mike’s pastry
:)
נשמע מעניין ויפה. מפתיע לשמוע על הגיי פרינדלי, אבל זה מה שכיף בארה"ב, החופש הזה. נראה שהיה מזג אויר סגרירי משהו, אבל לא הפריע לצבעוניות של המקומות. איזה כיף!
הוסף רשומת תגובה